---
title: "פרק 1: software factories, וריפיקיישן ואג'נטים שעובדים לבד"
canonical: "https://meatproxy.fm/episodes/ep-1/"
episode: 1
date: "2026-11-15"
duration: "52:24"
language: "he"
audio: "https://media.meatproxy.fm/audio/meatproxy-ep-1.mp3"
video: "https://www.youtube.com/watch?v=_LrST2iLihY"
chapters: "https://meatproxy.fm/episodes/ep-1/chapters.json"
feed: "https://meatproxy.fm/rss.xml"
series: "Meat Proxy"
url: "https://meatproxy.fm/episodes/ep-1.md"
author: ["Roy Osherove","Oz Altagar"]
license: "https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/"
---

# פרק 1: software factories, וריפיקיישן ואג'נטים שעובדים לבד

פרק 1 · 15 בנובמבר 2026 · 52 דקות (`52:24`) · 12 פרקים

## האזנה

- אודיו (MP3): https://media.meatproxy.fm/audio/meatproxy-ep-1.mp3
- YouTube: https://www.youtube.com/watch?v=_LrST2iLihY
- YouTube channel: https://www.youtube.com/@MeatProxyPod
- Spotify: https://open.spotify.com/episode/1BJlYO9GY5t9Tk3mVgANAR
- Apple Podcasts: בקרוב
- הרשמה ב-RSS: https://meatproxy.fm/rss.xml (הדביקו בכל אפליקציית פודקאסטים)

## פרקים

- `00:00` פתיחה, היכרות ולמה הפודקאסט
- `01:43` גרוקבוט וה-personal factory של רועי
- `10:25` ODK, ערכת הפיתוח של עוז
- `13:49` וריפיקיישן ובדיקות end-to-end
- `17:38` כשהיוזר שלך הוא אג'נט
- `20:56` אתרים ידידותיים לאג'נטים ו-ui-sdk.dev
- `25:01` Factories as code והרדר
- `29:29` אוטונומיה, guardrails וכמה אורקסטרטורים
- `34:28` בית השקעות מבוסס אג'נטים
- `42:04` האם זה מסוכן לאנשים לא טכנולוגיים
- `45:45` מה למדנו על software factories
- `48:04` Decision models, ניתוב וסיום

## וידאו

- YouTube: https://www.youtube.com/watch?v=_LrST2iLihY
- נגן מוטמע: https://www.youtube-nocookie.com/embed/_LrST2iLihY
- ערוץ YouTube: https://www.youtube.com/@MeatProxyPod

## הערות לפרק

### תקציר

רועי מתאר את ה-personal factory שלו: גרוקבוט משמש אצלו אורקסטרטור שמייצר בוטים ומפעיל את Claude Code ו-Codex, וכל לילה הבוטים מגבים את ה-AI brain שלהם כדי שהוא לא יהיה vendor locked. עוז מציג את ODK, ערכת הפיתוח שהוא בנה לעצמו מעשרות כלים, ושניהם מדברים על progressive determinism, כלומר להפוך דברים שחוזרים על עצמם לסקריפטים דטרמיניסטיים. הם מדברים על וריפיקיישן כדרך כמעט יחידה לבדוק קוד שנבנה בקצב כזה, ורועי שואל אם בעולם של AI עדיין יש ערך ליוניט טסטים, או רק לבדיקות end-to-end. עוז מספר על בית השקעות מבוסס אג'נטים שהוא בונה, שרץ 24/7 עם עשרות אג'נטים שמתקשרים דרך הרדר, ועל מה שלמד מזה על אורקסטרטורים, guardrails ו-code review. בסוף הם שואלים אם מסוכן לאנשים לא טכנולוגיים להרים פקטורי כזה, ומסכמים כמה כללים: מה שלא צריך להיות AI לא יהיה AI, להשתמש ב-hooks, ולהיעזר ב-decision models כדי לחסוך בטוקנים.

### נושאים

- Software factories
- Personal factory
- Progressive determinism
- וריפיקיישן ובדיקות end-to-end
- אפליקציות agent first
- אתרים ידידותיים לאג'נטים ו-llms.txt
- תקשורת בין אג'נטים ומולטיפלקסרים
- Factories as code
- Guardrails ואבטחה
- Decision models

### כלים, חברות ומושגים שהוזכרו

- [AWS](https://aws.amazon.com/)
- [Claude Code](https://www.anthropic.com/claude-code)
- [Codex](https://openai.com/codex/)
- [Cursor](https://cursor.com/)
- [ChatGPT](https://chatgpt.com/)
- [Amazon S3](https://aws.amazon.com/s3/)
- [Cloudflare R2](https://www.cloudflare.com/products/r2/)
- Matt Pocock
- The Art of Unit Testing
- [Base44](https://base44.com/)
- [llms.txt](https://llmstxt.org/)
- ui-sdk.dev
- Herdr
- Paperclip
- [Lovable](https://lovable.dev/)
- [Kiro](https://kiro.dev/)

## תמליל

תמליל אוטומטי, כפי שהוא.

**Roy Osherove** `00:00`

שלום וברוכים הבאים לפודקאסט החדש דנדש, שאני חושב בינתיים, עוז, אנחנו קוראים לו מיט פרוקסי, נצטרך לצורך העניין.

**Oz Altagar** `00:09`

שם

טמפוררי, שם זמני.

**Roy Osherove** `00:11`

כן, אז קצת נציג את עצמנו, שמי רוי אושרוב, אני סולושן ארכיטקט ב-AWS, ועוז.

**Oz Altagar** `00:20`

אז אני אוזל תגר, גם כן ב-AWS, מתעסק בפלייד איי ארכיטקט, שעובד המון עם לקוחות ורואה הרבה דברים מהשוק.

**Roy Osherove** `00:29`

כן, וחשוב להגיד שבעצם מה המטרה של הפודקאסט הזה, אנחנו הרבה פעמים, אנחנו, שנינו עובדים המון המון בעולמות ה-AI, ג'ן-AI וכולי, גם עם לקוחות, גם על פרויקטים ופרוטוטייפים, ויוצא לנו לגעת בנושא הזה המון המון המון. שנינו באים מעולם הבילדרים ובילדריות, ותמיד כשאנחנו נפגשים ככה במסדרון, ככה ליד הקפה,

השיחה של בוקר טוב הופכת להיות שעה, שעה וחצי ככה של צלילה עמוקה ל'הנה הפרויקט הזה, וזה הסופטר פקטורי הזה, וזה פה וזה שם'. ושיחות תמיד מאוד מאוד מעניינות. אז חשבנו, אולי ננסה לשים את השיחות האלה, אולי זה יעניין עוד אנשים. גם אני מרגיש שיש בארץ מיליון אולי פודקאסטים, אבל אני לא חושב שיש המון או מספיק פודקאסטים שנכנסים באמת באמת לעומק. אז אני חושב שמבחינתי המטרה של הפודקאסט כרגע היא גם...

לדבר באמת לעומק בעולמות של ג'ני-איי, לא רק באינטרודקשן, אלא מה שקורה מאנשים שחיים את זה, day in and day out. make sense אז, כאילו זה ניסוי, אז כאילו אנחנו מנסים.

**Oz Altagar** `01:34`

למה? אז רועי על מה אנחנו הולכים לדבר היום? כן, כן.

אני הכי בעד, ויאללה, אני גם בעד להתחיל ולצלול, אז בוא רגע נבין על מה אנחנו הולכים לדבר היום.

**Roy Osherove** `01:43`

וואו, אז כמובן שבהכנה לפודקאסט הזה, אחד הדברים שעשיתי זה השתמשתי באג'נטים שלי, אני משתמש הרבה בגרוקבוט בתור פרסונל אג'נט כדי לנסות להכין כל מיני נושאים, הסתכלתי קצת על הבלוג שלי, קצת על כל מיני כלים, ואתה גם באת עם כמה נושאים משלך, אז אני חושב שדווקא נתחיל בחלק מהנושאים שאתה הצעת, אולי נתחיל על כמה מהנושאים.

שכולם מדברים עליהם היום בתעשייה. מה הראשון שאמרת זה היה סופר פקטוריז, אולי גם נדבר על קמפני בריין או על דברים אחרים גם אחרי זה.

**Oz Altagar** `02:17`

כן, ונראה לי גם שהזכרת

את המילה גרוקבוט, ואני חושב שאחד הדברים שאני רואה המון בלינקדאין, בטוויטר, זה פשוט אנשים שמתקינים, הלכו לאינסטינקט, הלכו לגרוקבוט, זה נראה כמו קסם ולכולם זה משפר את החיים פלאים, ואז פשוט אומרים, מה אני אעשה עם זה? אני קמתי היום בבוקר ואני לא מוצא את האזורים שאני יכול בכלל לעבוד איתם, אז נראה לי שגם יהיה מאוד מעניין לדבר על איפה אנחנו חווים את זה ביום יום שלנו, ואיפה אנחנו כן רואים בו ערך. אגב, בתור יוזר כבד של

**Roy Osherove** `02:46`

כן, האמת שגם אני בהתחלה, כמו כולם, ניסיתי את הדברים האלה. יש לי גם אינסטינקט, גם מיוז, דרך אגב, הם שניים יושבים אצלי, מדי פעם אומרים לי בוקר טוב, חיברתי אותם בתור עידוני לאימייל, אבל לא באמת מצאתי שימוש מדהים בהם, כי אני חושב שרוב השימושים שאנשים מנסים לעשות איתם זה שימושים מאוד קצת טופו כזה, זה לא לפה ולא לשם. בגרוקבוט מצאתי שימוש, ואני קורא לזה פרסונל פקטורי. ופרסונל פקטורי קצת מתחבר אחרי זה לסוצייל פקטורי שנדבר עליהם.

פרסונל פקטורים, מבחינתי זה אומר, היום, תראה, יש לי סט של אתרים שבניתי במהלך ה-20 שנה האחרונות, והמון המון רעיונות למוצרים ודברים חדשים. אז אחד הדברים היפים בגרוקבוט, וגם כתבתי על זה אחרי זה פוסט, ואני אנסה לזה אחרי זה לינק, זה איך משתמשים בגרוקבוט כדי לבנות דברים, כאשר אנחנו מנצלים גם את גרוקבוט, גם את הקרדיטים שלו, אבל גם...

להשתמש בגרוקבוט שמתחבר ומתקין על המחשב האישי שלו ברמוט בענן, קלוד קוד, קודקס וכולי, ואז הוא משתמש גם בתוכניות שלהם. אז באמצעות הגרוקבוט, אחד הדברים הכי חזקים שאני מוצא בו זה שהוא מאוד מאוד טוב גם בלייצר בוטים אחרים ולדבר איתם ולתקשר איתם, אז הבוט-טו-בוט קומיוניקיישן שלו מאוד מאוד חזק ומאוד יוזבל.

**Oz Altagar** `04:05`

רגע אחי, העלית

שנייה נקודה מאוד מעניינת, אמרת שאתה נותן לגרוקבוט לדבר עם Cloud Code ועם Courser ועם דברים אחרים, אבל לגרוקבוט יש את Courser Cloud, נכון? אז למה בעצם שלא ניתן לו לעבוד עם מה שכבר יש לו מובנה?

**Roy Osherove** `04:16`

האמת שאני ישר כיביתי לו את הקרסר קלאוד כמה שיותר מהר, בגלל שאני לא רוצה לנצל את כל הקרדיטים של גרוק בוט, אני על התוכנית אולטרה, והיה להם איזושהי פאשלה די רצינית שבוע שעבר, שהם גמרו לכולם כמעט את היוסאג' ועכשיו הם קצת תיקנו את זה. אבל הרעיון זה שאני היום מנוי גם על קלוד, גם על צ'אט GPT וגם על גרוק. כל אחד מהם מביא איתו קרדיטים משלו. אז גרוק מבחינתי הוא האורקסטרייטור, הוא יכול לייצר בוטים.

אבל יש לו גם סקיל שבנינו ביחד, שרצים בתוך המחשב שלו, שהוא ליטרלי מתקין קלוד קוד וקודקס, ואז יש לו ממש בסיסטם פרומט שלו כל משימה שקשורה לקידוד או לדיפלוימנט או כל דבר אחר, תשתמש בדבר שנקרא CX, CX זה, אני קראתי לזה CX, זה קלוד וקודקס, אז זה קיצור כזה, ואז כל דבר הוא בונה באמצעות ההרנס הזה האלה, הוא רק עושה אורקסטרציה.

פלוס האינטגרציות לקלאוד פלאר, אם זה אינטגרציות ל-AWS או כל דבר אחר, הוא יודע להשתמש בדברים האלה. אבל אז יש לך בוט של אינפרסטרקצ'ר, בוט של ובסייטס, בוט של פודקאסטים וכולי וכולי, אבל כולם משתמשים אנדרליינד במחשב שלהם, באותם ארנסס, ואז הקידוד עולה לי X, והאורכסטרציה עולה לי Y, ואז מאוד מאוד קל לי לנהל את כל הדברים האלה. זה חוסך הרבה כסף ככה.

**Oz Altagar** `05:37`

רגע זה נורא מעניין זה

נורא מעניין כי בואו נשאול באיפה רץ הקלוד והקודקס שאתה מריץ מאחורי הקלעים הוא רוצה למחשב שלך בבית הוא רוצה למכונה בענן

**Roy Osherove** `05:46`

לא, אז גרוקבוט, אחד מהיופי שלו זה שיש לו מכונה משלו בענן. אתה גם יכול להתחבר למכונה, יש לו בראוזר משלו.

**Oz Altagar** `05:54`

אבל אני מדבר על הקלוד

ועל הקודקסים שרצים, על הקודינג עזרס ופחות על האורקסטרטור, כי אני עוד רגע אראה לך לאן אני חותר, זו שאלה שנראה לי מעניינת הרבה מאוד אנשים שאומרים, אוקיי אבל גרוקבוט מגניב, יש לי אפליקציה, יש לי אולי איזה מאפיין פרואקטיבי שהוא שולח לי הודעות, אני מדבר עם קלוד באפליקציה, אני מדבר עם קודקס, ויש לו את ה-remote control שלו והוא רץ לי על המחשב בבית, ואני מקבל ממנו את הרוטינות שהוא מזכיר לי פעם בכמה זמן, ושם יש לי יכולת להריץ כמה agentים במק

ואני שואל את השאלה, מה הערך המוסף של גרוגבוט? אז דיברת על בראוזר, דיברת אולי על העובדה שהוא יודע באמת לנהל כמה דברים במקביל והוא לא בהכרח תלוי לכלי אחד. העובדה שהוא באמת יודע לעבוד עם סקילס, לעבוד עם דברים אחרים, אבל זה כבר נשמע דברים שהרבה מאוד אנשים אומרים, כן, אבל יש לי את זה כבר בקלוד קוד. אז אותי מאוד מעניין לראות איפה מצאת איזושהי נישה מעניינת דווקא בגרוגבוט.

**Roy Osherove** `06:45`

היכולת של גורגבוט היא מאוד מאוד יוזבילית בקטע של multiple bot communication ואורכסטרציה. ככה אני יכול להגיד לו, תיצור לי בוט במיוחד עכשיו, לא יודע, לטיפול בחברת החשמל, או תיצור לי בוט ספציפית לפודקאסט עכשיו שאני עובד עליו, והוא יודע לתקשר איתם. אז מהבחינה הזאת הוא יותר נוח ויש לו יותר יכולות טובות, מבחינתי גם יוזביליות, שגם עובד במובייל וגם עובד על דסטופ וגם כל הדברים האלה.

וגם אני לא רוצה להיות מחויב לגרוק בוט מבחינת כל הקודינג בילדס שלי. יש לי, דרך אגב, אחד הדברים שהכי הכי אני אובססיבי לגביו, זה שכל הבוטים שלי אוטומטית יש להם בקאפ, אם יש להם AI brain כל לילה, הם לוקחים את כל הסשנים שלהם, עושים להם בקאפ, את כל ההיסטוריה, את כל הדברים שהם למדו, עושים להם בקאפ ל-S3 ולקלאוד פלר.

מה זה, R2 אני חושב, והרעיון זה שמחר, אם גרוק מחליטים שהם, וואלה, הם לא חברים שלי יותר, אז אני יכול מחר להרים את אותה אורקסטרציה, או קרואה לזה, עם ה-AI brain שלי, שבסופו של דבר זה פולדר עם מלא מרקדאונים וכל מיני אאוטפוטים ודברים כאלה, ופשוט להרים סט בוטים חדש, שפשוט עם הרנס אחר. אז גרוק הוא meta-הרנס, נקרא לזה, שדרכו לא אכפת לי בכלל עם איזה...

עם איזה underline harness אני עובד. מה שגם חשוב זה שאני לא ונדור לוקט.

**Oz Altagar** `08:14`

נורא מעניין, יש לך דוגמא ל... נורא

נורא מעניין, יש לך דוגמא לקובץ שנשמר בבריין הזה, או משהו שבאמת הצלחת לראות לאורך זמן שהוא הצליח אולי להוציא, אולי איזה מאפיין של לבד בצורה סינכרונית הוא יודע להרציע מהשיחות, אולי איזה פאטרן שהוא זיהה לבד?

**Roy Osherove** `08:30`

בעיקרון יש לנו בוט שנקרא סוג של Chief of Staff, אני חושב שזה פטרן שגם קורה הרבה, יש Chief of Staff בוט, והרעיון זה שהבוט הזה אחראי על כל הבוטים האחרים, הוא עושה להם ממש אונבורדינג, ואז הוא גם אוטומטית שם להם רוטינות שעושים לעצמם בקאפ. יש גם, לאותו Chief of Staff, יש לו גם Nightly Run, שמסתכל על כל הסשנים של כל הבוטים, ומנסה לראות אופטימיזציות, סקילס חדשים שאפשר לבנות, מייצר את הסקילים האלה.

מלמד את הבוטים ובעצם עוזר לעשות גם אופטימיזציה לטוקנים, לאוטומציה. בעצם הרעיון זה שאנחנו גם רוצים לקחת דברים שחוזרים על עצמם ולהפוך אותם לסקריפטים. אני קורא לזה פרוגרסיב אוטומיישן או פרוגרסיב דטרמיניזם. שאני רוצה לקחת דברים לא דטרמיניסטיים, להפוך אותם לדטרמיניסטיים, אם הם חוזרים על עצמם. אז כל הדברים האלה זה ה-chief of staff אחראי עליהם. אז אין דבר אחד, יש מלא מלא דברים קטנים כאלה כמו...

תמיד תעבוד עם סקילס, תמיד תעבוד, הבקאפ תמיד נראה ככה, תעשה לעצמך רג פייפליין לוקאלי שעושה brain search, וממש עושה אינדקסינג על כל הדברים האלה, וזה רץ כל שעה וכולי. אז יש המון המון סקילס קטנים כאלה, והכל כמובן, כל אחד מהדברים האלה, הוא נשמר בתוך ריפוזיטורי פרטי שלי, בגיטאב, שקוראים לו kosher of factory.

ושם יש את כל הריפוז של כל הפרויקטים האינטרנל שאני עובד עליהם, כל הבוטים, כל הסקריפטים הקטנים האלה, ככה שבזמן אמת, I can pack up everything ולעוף משם, ואני יכול לשחזר את כל ה-personal factory הזה. אז עם הדבר הזה בונים אתרים, בונים פודקאסטים, בונים proof of concept של כל דבר שאני רק יכול לחשוב עליו, וגם ליטרלי מגישים עם זה גם את ה...

הצהרות מס, כל הדברים האלה. מה איתך?

**Oz Altagar** `10:25`

אז נורא מעניין

ואני חייב להגיד שאתה נגעת במילה שאני באופן אישי נורא מתחבר אליה והיא פרוגרסיב דטרמיניזם. לפני חצי שנה, כמה חודשים, גם אני, יצא לי לכתוב מעין פקטורים שלי, בזמנו עוד לא קראו לזה software factory, נקרא ODK, Aוזס Development Kit, וממש לפני חצי שנה, הרבה מאוד מפתחים, הלקוחות שעבדתי איתם, החבר'ה בעבודה, שאלו אותי, תגיד, בתור אחד שמפתח נגדו נונסטופ, שורף מיליארדי טוקנים בשבוע,

איך אתה מפתר? אתה רוצה להראות לנו את הפלואו שלך? אולי רוצה לשלוח לי את הסקילס שאתה עובד איתם? והתשובה היא שלא היה לי איזה שהוא סקיל מסוים, אלא עבדתי עם באמת קולקשן מאוד מאוד רחב של כלים, אופן סורסים כאלה ואחרים, מדברים לפלנינג ועד לסופר פאורס, מאת פוקוק ועד לדברים הרבה יותר נישתיים כמו ממוריז כאלה ואחרים. פשוט הבנתי לאורך הזמן.

**Roy Osherove** `11:13`

בואי תגיד לאנשים מי

זה מת פוקוק, אני חושב שאתה מכיר אותו, לא בטוח שכולם מכירים את מת.

**Oz Altagar** `11:17`

כן אז מת פוקוק הוא האמת יוטיובר שאני חייב להגיד שבאופן אישי אהבתי אותו עוד לפני שהוא התפרסם היום בזכות ה-AI development שלו, מפתח, שמפרסם לא מעט תוכן ביוטיוב ולפני כמה חודשים גם הוא פרסם את הסקיל הזה שבעצם מדמים את איך שהוא עובד, מאוד מאוד מאוד התפרסם לדעתי היום זה הרפו אחד מהטופ חמש הכי גדולים היום בגיט-האב

אני חושב שהוא אפלוקף כבר 200 אלף סטארים ובגדול סט של סקילים שעוזרים לי בפיתוח מדברים כמו גרילמי אולי אם שמעתם על עוד כל מיני אזורים מעניינים שהוא עובד איתם בפיתוח אבל החלק המעניין עבורי לפחות הוא שלפני כמה חודשים באמת כשכתבתי את זה

שמתי לב לאורך זמן שבאמת 100 % מהכלים שעבדתי איתם, מאותם פרויקטים שעבדתי איתם, פשוט הביאו לי 60 % מהביצועים, או 60 % ממה שהייתי צריך, זאת אומרת כל פעם היה שם איזה חלק שלא לגמרי טעם את מה שהייתי צריך, או שמצאתי את עצמי מקסטם איזה סקיל, או כותב לעצמי עוד איזה אדאפטר, או עוד איזושהי פיסה בפאזל הזה, פשוט לקחתי את הקולקשן של כל אותם עשרות כלים, וחיברתי אותם לכלי אחד שנקרא O.D.K.O.D.K. אוזז Development Kit, שזה באמת הפלוא שלי

טיילורד עבורי, טיילורד עבור הצרכים שלי ובסוף בסוף בסוף זה הכל שם פרומפטים, כן זה סקילים, זה איזה open source MCP server של איזה 30 שורות והיכולת לשנות את זה היא מאוד מאוד קלה ועבורי הייתה מאוד נוחה. עכשיו דיברת על דטרמיניזם וזה אחת הסיבות שבכלל התחלתי לחשוב על אודי קיי, לאורך זמן שמתי לב שהרבה מהדברים שהייתי עושה הם פשוט היו חזרתיים, היו workflow based ובאמת פחות

AI-Base, עכשיו כמובן שיש את האזורים שהם כן, ולכן הסקלטון שהגדיר את כל ODK, הסקלטון שהגדיר Vריפיקיישנס, עכשיו זה עדיין בעיניי הנושא אולי הכי חשוב כשמדברים על סופטו ופקטוריז, בעצם הנושא הזה שכל הצד של בילדינג, גם פלנינג במידה מסוימת, מתחיל ונהיה יותר ויותר אוטונומי, אבל הצד שמוודא אותו, הצד שבודק שה-Success Characterials שהגדרנו לעצמנו, ש-Product-Wise, הדבר שאנחנו בונים באמת עונה עליו,

נהיה יותר ויותר מורכב מווריפיקציות מבוססות טסטים שהם דטרמיניסטים עד לווריפיקציות מבוססות LLM Reviewers בעצם, Security Scanning, יש כל כך הרבה אספקטים שונים בפיתוח שאחד האזורים שבאמת אודי קיי שם עליהם דגש הוא כל העולם של Verifications. אז אני באופן אישי יצא לי כבר ממש לראות כמה הדבר הזה משמעותי ואולי בוא נפתח את זה אפילו לדיון איזה Verifications יוצא לך לראות שאתה עושה או

צריך כשאתה באמת הולך לכזאת רמה של אוטונומיות

**Roy Osherove** `13:49`

טוב, אולי באמת נפתח את הנושא של וריפיקיישן, חשוב להגיד, פה אני בא מעולם של טסטינג, אפילו כתבתי ספר, Art of Unit Testing וכולי, אז וריפיקיישן מבחינתי, או גם Eval's, אה? כן,

**Oz Altagar** `13:58`

לינק בדסקריפשן, לינק

**Roy Osherove** `14:03`

לינק אין ביו, כן, לייק וסאבסקרייב.

**Oz Altagar** `14:04`

חחח

**Roy Osherove** `14:08`

תראו, הווריפיקיישן זה פשוט, כל העולם מבין שטסטינג is the new king, ובלי טסטינג אין לנו בעצם,

שום confidence, כי בגדול עברנו לסוג של בנייה מואצת על סטרואידים, ואז evaluations ו-verification, בגדול בדיקות, בדיקות שנקרא להן end-to-end יותר מאשר בדיקות unit testing וכולי, הן בעצם אחת הדרכים היחידות שלנו לבדוק משהו, כי אנחנו לא נבדוק את מיליוני שורות הקוד שנוצרות כל יום, לטוב ולרע, דרך אגב, כאילו.

שיחה מעניינת, אבל נראה לי שכולם מדברים על השיחה הזאת של ה-Death of the Software Development, engineer וכולי, ויותר הולדתו של המנג'ר.

**Oz Altagar** `14:54`

כן, יודע, אבל אתה דווקא אמרת משפט שאני מאוד רוצה להתרכב

עליו, אמרת לא בהכרח unit testing אלא end to end, זאת אומרת אני חושב שאחד הדברים שאנחנו גם רואים את אנתרופיק ואת גיטה ואת קרסר וכל מי שבונה את גיט מחדש. אם אני חוזר רגע לרוטקוס של הדבר הזה, אנחנו רואים קצבים באמת משמעותית משמעותית גבוהים יותר. זה בא לידי ביטוי ב-CI שפתאום רץ הרבה יותר פעמים בשעה. ולשאלת גם השאלה, האם באותם ה-CI אתה מרץ את כל הסוויטה שלך?

אתה מריץ רק end-to-end, אתה מריץ רק unit testing, האם להריץ מחדש כל פעם סווידות מאוד ארוכות זה ערכי, זה יעיל, יש לך אולי איזה two center לאזור הזה.

**Roy Osherove** `15:30`

אני מתחיל יותר ויותר לחשוב, גם יש עוד אנשים חושבים את זה, זה מעניין. אולי אין ערך ליוני טסטים בעולם של AI, אך ורק end-to-end. כי end-to-end נותן לך, תמיד הייתי אומר, כשהייתי כותב, כשהייתי מלמד על טסטים וכאלה, הייתי אומר, תקשיב, בעולם מושלם, כל הטסטים שלנו הם end-to-end. בגלל ש-end יותר טוב מ-end-to-end, בטח ובטח בפרודקשן. פשוט הבעיה היא שזה עולה יותר מדי, או עלה יותר מדי.

לתחזק בדיקות end-to-end, כי זה מאוד מאוד מאוד שביר, זה יכול ליפול מהמון המון סיבות. אבל כש-end-to-end עובד לך, אז המוצר עובד, ואז פשוט זה עניין של לכתוב אותם ולתחזק אותם, וזה לא היה הגיוני לתחזק אותם. בעולם של AI, פתאום זה אפשרי לתחזק בדיקות end-to-end, ובאמת אני חושב שהיום מלא מודלים מנסים לכתוב unit testing by default, ואני חושב להתחיל לנסות להגיד לו, אין יותר unit testing, רק end-to-end,

את ה-end-to-end תעשה לו פרלליזציה ב-CI, תבדוק כמה שיותר. Confidence זה confidence. דרך אגב, ל-end-to-end, אחד הפאתרים שאני חושב שיכול לעבוד שם, זה שאתה מתחיל עם agent שעושה exploratory testing, כאילו הוא מנסה לפתוח את האתר שלך כמו יוזר רגיל, לעשות איזשהו happy flow, אבל אחרי שה-happy flow הזה עובד, הוא מקודד אותו, הופך אותו ל-progressive determinism, מייצר את הסקריפט של ה-happy flow.

ואז פשוט מתחזק את הסקריפטים האלה לאט לאט. אז אני חושב שלשם העולם הולך, ולאט לאט אנחנו גם נראה אולי אופטימיזציות בעולם הזה של Verifications מאוד מאוד מהירים. אבל יש לי הרגשה ש Verifications היום הם, אה, זה מה שמאורך שלמה כתב, Life could know you need tests, כן.

**Oz Altagar** `17:13`

זהו, נראה

לי שיש פה איזושהי דוגמה נורא מעניינת של בייס 44 ובאמת רואים את המרג'ד פול ריקווסט פר מונת' על סרואידים, קופצים בעצם מ-580 בינואר 26 ל-6800, לא יודע אפילו כמה פי זה.

**Roy Osherove** `17:26`

כן, אבל שים לב מה הוא לא

כתב פה, הוא לא כתב פה Life with end-to-end test, הוא רק כתב Life without unit tests, הוא

לא כתב פה איזה Vריפיקשן סגן יש לו.

**Oz Altagar** `17:32`

אז נראה לי מה הוא אומר, רוצה להצטרף לפרק הבא ולענות

לנו על השאלה הזאת, אנחנו נשמח, אבל אני...

**Roy Osherove** `17:38`

מאור, בוא תצטרף

אלינו, ספר לנו איזה סוג של וריפיקיישנס. אני באמת חושב שהווריפיקיישנס, אנחנו היום בסוס וכרכרה של וריפיקיישנס עדיין. אנחנו עדיין חושבים כמו אותם יוזרים שלפני 3-4-5 שנים, אוקיי, תפתח את הווב סייט וכולי וכולי, אבל היום היוזר שלך הוא agent. אז agent testing או agent based testing של CLI, SDK, Usability, Markdown.

העובדה שהאי-מסכילים עובדים, כל הנושא הזה, הוא הולך להיות חלק מהנושא של וריפיקיישנס. למרות שטכנית אנחנו עדיין בונים אפליקציות למשתמשים אנושיים, אבל שאלה, אולי אנחנו לאט-לאט נבנה פחות ופחות אפליקציות ליוזרים אנושיים. נניח אתה, כשאתה בונה פרוטוטייפים, כשאני בונה דברים, אני בונה אותם עדיין לעצמי לשחק איתם וכולי, אבל זה יותר פרסונל פרודקטיביטי. אם אני בונה היום אפליקציה, אני קודם כל חושב על זה שהבן אדם שהולך לקבל את האפליקציה,

אולי פשוט ייתן לאג'נט שלו להשתמש באפליקציה שלי. למה אפליקציה? למה לא רק API? למה לא רק MCP? כאילו, האם יש בכלל יתרון ל-UI אפילו בעולמות האלה?

**Oz Altagar** `18:43`

אז א' אני לא יכול להשיג ממש קודם את הגריר מור ואני גם, זאת שיחה שניהלנו כמה פעמים במשרד ואתה רוצה שבוא רגע נרד לשלב אחד למטה ונדבר אולי קצת יותר באמת על מה זה אומר בכלל לפנות אפליקציה שהיא מיועדת לאג'נטים, agent first. דיברת על UI, דיברת אולי על האינטרפייס שהוא מקבל, אנחנו רוצים יותר API, CLEI יותר, אנחנו לא רוצים יותר MCP כי זה לא טוקיון אפקטיבי, זאת אומרת יש פה כל כך הרבה אזורים ששווה רגע להבין ויש פה שיחה מאוד מעניינת. נכון, אם אנחנו בונים אפליקציות ש...

נצרכות, אולי אפילו אך ורק על ידי אייג'נטים, זו שאלה שהעולם יצטרך לדעת להבין, דיברנו על כל האזורים של באמת איך מתמודדים עם Legacy Systems, איך מתמודדים אולי עם מערכות שאפילו אין להן API והן browser based, אם הן יכולות להפוך browser based, browser based applications ל-API driven, אולי אפילו לפורמטים יותר אפקטיביים, יש פה כל כך הרבה אזורים מעניינים ששווה להבין איך ולמה אנחנו תומכים אותם, אבל זו נראה לי שיחה ל...

**Roy Osherove** `19:39`

ראית כבר איזה

פאטרנים מעניינים בנושא הזה? או איזה שהם כאילו סוגים חדשים של UI או applications, חוץ מ-API, MCP, CLI, SDK? יש עוד סוגים של...

**Oz Altagar** `19:49`

כן, אז לא לגבי פארטרינים,

אני יודע להגיד על עצמי שאני היום כמעט כל אפליקציה שאני עושה כמעט תמיד אתן ל-CDI עם סקילס ייעודים לאג'נט, זאת אומרת כמעט תמיד יהיה לאג'נט איזשהו ממשק נורא נוח לעשות כמעט הכל באפליקציה, בדרך כלל זה CDI כי גם זה עושה איזושהי אבסטרקציה להרבה מאוד מה-API payloads וכמובן שזה יותר אפקטיבי בטוקינים, אבל

אני באמת, בטח עם אג'נטים שיוצאים בטרמינל, אג'נטים שיש להם גישה, יותר ויותר אתן להם, בטח בקצות שאני מפתח. עכשיו דיברת על פרוגרסיב דטרמיניזם ועל קודיפיקציה, אני באופן אישי מאוד מאוד אוהב את המילה הזאת, קודיפיקציה של תהליכים, קודיפיקציה של, קודיפיקציה מתמשכת. אני חושב שהרמס, זה אחד הדברים שהוא עשה, לפחות בהתחלה, היה עושה קודיפיקציה לסקילים, זאת אומרת היית עושה דברים מסוימים לאורך זמן, אז הוא היה הופך את זה לסקיל.

וזה במידה מסוימת אומנם לא דטרמיניסטי אבל כן יותר ויותר שם את האזורים שהם היו לא דטרמיניסטיים בהגדרה כמעט זאת אומרת ממש פרומפדים שהיית נותן לו on-demand לאזורים קצת יותר documented אולי אפילו curated כי לאורך זמן הוא היה משפר אותם אולי אפילו אפשר למדוד

אותם

**Roy Osherove** `20:56`

כאילו הנושא של

סלף לרנינג אייג'נס בכלל הוא נושא חם וחזק, גם בכללי הייתי אומר שהנושא של אייג'נט אורקסטרייטור, כאילו צ'יפ אוף סטאפ, שמלמד את הדברים האלה. דרך אגב, נניח אני חושב על אייג'נט פרסט, אז היום יש לך, היום כל אתר שאני בונה יצר תסכיל חדש שנקרא אייג'נט פרנדלי ובסייט. מה זה אייג'נט פרנדלי ובסייט?

לכל ובסייט חייב להיות llms.txt, שזה סטנדרט שמאפשר לאג'נטים להסתכל עליהם. ב-HTML, לפני הג'אווה סקריפט אפילו, יש תיאור של מה אתר ולינק. לכל דף יש גרסה מרקדאונית של הדף הזה. ויש גם כאלה שהולכים אפילו יותר עמוק מזה, שאם אתה מבקש את ה-content-type מרקדאון, אתה מקבל אותו אוטומטית כמרקדאון וכולי. אתה מכיר עוד טריקים כאלה, עוד איזה שהם דברים שעושים דברים לאג'נד פרנדלי?

**Oz Altagar** `21:54`

שכן ואני אפילו רוצה רק רגע להביא לאיזה לינק כי וורסל ממש יצרו היום לפני איזה יומיים אני חייב למצוא את זה עכשיו לדעתי זה זה אבל ממש ספרייה שנועדה לבנות כן כן

**Roy Osherove** `22:11`

‫לדבר על ה-UI SDK הזה שהם יצרו?

**Oz Altagar** `22:14`

כן אז בדיוק

**Roy Osherove** `22:16`

אבל אני חושב שזה יותר,

בגדול אני חושב שאני יודע על מה אתה מדבר, הם בנו בעצם איזשהו SDK שאייג'נטים יכולים להשתמש בו, שמלמד אותם איך לבנות, איך אלמנטים של דף בנוי. אבל זה יותר לבנייה של אפליקציות, זה לא לקריאה של אפליקציות, כאילו,

תקן אותו אם אני טוען.

**Oz Altagar** `22:31`

כן, אבל שים לב, אם אני רגע שכחתי

את המסך, שלצערי בתא בחרז אני לא יכול, הם ממש פותחים פה את הדף, אנחנו נכניס אחרי זה לינק אולי בקישור, A library of behaviors for agents to build the next generation of user interfaces, ה- next generate,

**Roy Osherove** `22:45`

קוראים לזה?

**Oz Altagar** `22:46`

UISDK, UISDK, UISDK נקודה dev, אולי אפילו אתה יכול לדעת לשתף, אז הם ממש פותחים את האתר

**Roy Osherove** `22:51`

‫כן, כן, אני משתף.

**Oz Altagar** `22:53`

ב-The next generation of user interfaces. כשה-next generation הזה הוא באמת מדבר בעיניי לפחות על הצרכן, על מי הולך לצרוך את אותם UIs, וכמו שאמרת נכון, התשובה היא agentים. אתמיכה תעשהם על ה-home page שלהם, אתה תלך ל... ממש בלי סלאש דוקס. לא AI מקף SDK, אלא UI מקף SDK. AI זה ה-strands agent שלהם, זה ה-language chain. בדיוק.

**Roy Osherove** `23:19`

אה, ISDK-UI, לא? זה לא זה?

**Oz Altagar** `23:22`

לא, לא, לא.

זה לא זה, שואל אחרי רגע בצ'אט, ui-sdk.dev. בדיוק.

**Roy Osherove** `23:29`

אה הנה זה זה

**Oz Altagar** `23:30`

כן, רק בלי סלש דוקס, לך להום פייז, בדיוק. אז תמיד, הם כותבים פה to build the next generation of user interfaces. עכשיו, מאוד יכול להיות שה-uIs שלנו יופיעו פתאום עם הנוטיישנס. אולי הם יופיעו עם איזה, דיברנו על פרוגרסיב דטרמיניזם, אולי אני יכול לעשות קודיפיקציה לפלואים שלמים ב-ui.

אולי אני יכול ללמד agentים תהליכים ב-UI על ידי לחיצות בעצמי, יש הרבה מאוד אזורים שהולכים לעולם הזה, אנחנו רואים את זה אגב גם ב-chat GPT, גם ב-cloud, כל מה שנקרא record a skill, כאילו איך אנחנו עכשיו יכולים ללמד agentים לעבוד יותר טוב עם browser, אין ספק שאלה אזורים שהתעשייה הולכת אליהם ויהיו לא מעט חברות, יש שם את גורם.

**Roy Osherove** `24:10`

כן. אז יכול להיות שאם

אתה תבנה אפליקציה באמצעות ה-OISDK, אז בי דיפולט היא תהיה הרבה יותר agent friendly. אולי זה מה שאני מבין מהדבר הזה. זה פחות, זה

**Oz Altagar** `24:19`

כן, שווה לעשות די.

**Roy Osherove** `24:21`

פחות בשביל אוטומציה של האג'נטים, אלא אם כן אולי agent שמכיר את הדברים האלה, גם יודע לבנות וגם יודע לעשות להם אינטראקציה יותר טובה. שאלה,

מה אתה מקבל תמורת הדבר הזה?

**Oz Altagar** `24:28`

כן, אז א' לגמרי זה זה פחות לאוטומציה,

זאת זה לא איזה אלטרנטיבה לפליירייט או משהו בסגנון, אלא עדיין יהיה לנו אזורים אחרים. זה באמת כדי להקל על אייג'נטים כמה שיותר, לתת להם אינטרפייס שוב, שבמקרה הזה הוא UI, אבל אני שואל את השאלה האם אנחנו בכלל צריכים UI, או האם ה-UI הוא בשביל אייג'נטים פרסט, אה, בשביל Human.

**Roy Osherove** `24:46`

אתה רואה היום

כל מיני פרויקטים או דברים, כמובן ממה שאתה יכול לחלוק, שהם איכשהו נוגעים באדג' של הדברים האלה? כאילו, אתה רואה איזה שהם פאטרנים עניינים? אתה ניסית לבנות דברים כאלה?

**Oz Altagar** `25:01`

חייב להגיד שבכל פרויקט שאני בניתי, בין אם עשיתי עם לקוחות, אני באופן אישי אגב בזמן, בימים האחרונים, מנסה לבנות מערכת מסחר.

ממש שהיא, כדי לעשות איזשהו ניסוי מאוד מעניין, שאולי אפשר אפילו לדבר עליו בפרק אחר, אני הולך על גישה שנקראת Factories Code, שבה בעצם אני, את כל ה-Factories שלי מקנפק באמצעות Definitions, ממש באמצעות DECLARATIV-YAML לצורך העניין, מה שמאפשר לי לעשות וריאציות מאוד מאוד פשוטות של ה-Factories שלי, על ידי Overlase, על ידי שינויים מאוד פשוטים של ה-YAML, ובעצם אני בוחן במקביל מאות וריאציות של Factories,

עבור משימות בסדר גודל שונה. יכול להיות שעבור דברים נורא נקודתיים כמו Dox Changes, שדוגמה פחות טובה כי אני לא צריך פקטור באמת בשביל זה, אבל בשביל שינויים מאוד פשוטים, אני יכול לעבוד עם לונה של ChatGPT באפורט גבוה יחסית, ובשביל דברים יותר מורכבים אני בכלל יכול לעבוד עם GLM, כי סונט באפורט בינוני נותן לי את אותו ערך אבל ב...

פי עשרה יותר מהמחיר, זאת אומרת יש שם הרבה מאוד וריאציות שאנחנו רואים בבנצ'מרקים, אנחנו רואים בכל מיני פרס רליסס, האם זה באמת נכון, האם זה טוען מה שאנחנו צריכים, מהמחקרים שלי ומהניסויים שלי לא.

זאת אומרת, trust me, ברו, בנצ'מרקס האלה, הם כמובן לא תמיד קרו בנו מציאות, ואחד הדברים שאני מאוד מנסה לעשות, הוא לנסות לעשות fine tuning במרכאות, ל-factory שלי, בהתאם ל-use case שעליו אני עובד, ונשאל את השאלה, כמה הדבר הזה מורכב או קשה, והאם יש פה איזשהו cost נוסף, באותו fine tuning של ה-factory, אבל שמשמעותית משתלם, אם אני מדבר לאורך זמן על אופטימיזציה של ה-factory שלי.

ימים יגידו מה שנקרא אנחנו נדבר על זה אולי בפרקים הבאים אבל חזרה לשאלה שלך והאם אני יצא לי לעבוד עם זה אז אותה מערכת מסחר שאני עובד עליה היא כבר במשך שמונה או תשעה ימים רצה 24 /7 נון סטופ על ידי שלל עשרות אייג'נטים שרצים במקביל ונשאל את השאלה איך זה קורה אז נכון זה נושא קצת אחר ולדעתי לא פחות מעניין לדבר עליו וזה כל הנושא של

אנחנו רואים הרבה מאוד פעמים שצ'אט GPT הפריך איזו טענה מתמטית נורא מעניינת, או שקלוד מצא איזו פרצה נורא מעניינת, איך הדברים האלה רצים, איך אנחנו מגיעים לסוורמים של מאות ואלפי אייג'נטים שרצים ומתקשרים במקביל, אז אחד הכלים שאני נורא נורא אוהב נקרא הרדר, H-E-R-D-R, ממש כמו הרדר של כבשים לצורך העניין, זה גם הלוגו, ובסופו של דבר זה פרוטוקול מבוסס IPC, זאת אומרת ממש רץ.

על המכונה שלי לתקשורת בין איג'יטים שונים זאת אומרת קלוד יכול לדבר עם צ'אט ג'יפיטי שיכול לדבר עם אנטי גרביטי שיכול לדבר עם קירו עכשיו מה שזה מאפשר לי

**Roy Osherove** `27:41`

אבל אני חושב שהיום

הרדר, א', למי שלא מכיר את הרדר המומלץ בחום, כלי מדליק לעבודה עם אייג'נים גם ברמוט, הם לאחרונה מימשו איזשהו אופן סטנדרט חדש, OSE, משהו כזה, שהוא בעצם נבנה או הוצע על ידי השימוטו, זה הבחור שיצר את, נראה לי, טראפורם, ועכשיו הוא יצר כלי

**Oz Altagar** `28:03`

כן, כן, אני די בטוח שכן.

**Roy Osherove** `28:05`

מולטיפלקסר שנקרא RECS, שיצר בעיניכם את הסטנדרט הזה.

וכאילו הנושא של מולטיפלקסרים הוא לאט לאט הולך להיות כנראה חלק מהעתיד שלנו, כי מולטיפלקסר טוב, היום אייג'נטים מדברים אחד עם השני בעיקר דרך מולטיפלקסר, זה דרך איזשהו סטנדרט כזה, אז כל המוניטורינג של זה וכולי, עם הרדר או עם רקס או עם דברים אחרים, הולך להיות כנראה אולי חלק די משמעותי מהעתיד שלנו. אז סורי, רק רציתי להציג פה את הדבר הזה, אני גם אגיד שאתה, ממה שאתה הראת לי,

אם אנשים מכירים את הקונספט של סופטר פקטורי, מן הסתם, אז אתה לוקח את זה איזשהו צעד אחד קצת יותר קדימה, ואתה אומר, איך אני עושה סופטר פקטורי פקטורי, כאילו, איך אני עושה לא רק דקלרטיב פקטורי, אני גם עושה לו סוג של אבעליואשן

**Oz Altagar** `28:50`

מטא פקטוריז

**Roy Osherove** `28:51`

מטה פקטורי, אני עושה לו אבעליואשן, לראות שכל חלק בפקטורי אפשר לעשות לו אופטימיזציה עם המודל הנכון וכולי, כי אין באמת היום מודל אחד נכון, כאילו היום יש מודל אחד שאני מאוד מאוד אוהב.

אבל זה למשימה מסוימת, אבל פקטורי, כשאתה רוצה שהוא יעשה לך משימות בלי שאתה תהיה חלק מהעניין, או רוב הזמן, צריך גם לקבל החלטה גם על איזה מודלים יעשו את הדברים האלה. בעצם אתה בנית שם, או אתה מתחיל לבנות שם איזשהו תהליך מעניין, שאני מקווה שאתה גם באיזשהו שלב תעשה לו איזה סוג של אופן סורס, ואולי גם נדבר, אז תספר קצת את הדברים שלמדת בדרך הקשה מלבנות כזה פקטורי.

**Oz Altagar** `29:29`

לגמרי אז באמת אני דווקא רוצה לחזור לנקודה שהתחלתי קודם של כל מה שקשור להרדר ובאופן ספציפי על איך אני עובד איתו כי אני חושב שמשהו מאוד מעניין זה שחוץ מלתת את הפן המוצרי ולקבל איזה שהם דיסיז'נס בהקשר מתי אנחנו נרשמים ושמים כסף אמיתי על כל מיני שירותים או מתי אתם עושים משהו שהוא לא לגמרי בכיוון שלי

כשרצים בכזה level של אוטונומיות, כשל עשרות ומאות אג'נטים שרצים חייבים גיידליינס, חייבים גארד ריילס וויריפיקיישנס מאוד מאוד חזקים כדי שאני יכול להיות אאוט אוף דה לופ לחלוטין. זאת אומרת העדוד הכי מצחיקה לזה והכי נכונה לדעתי לכמה הדבר הזה אוטונומי הוא שהסקרין טיים שלי באינסטגרם עלה באיזה ארבע שעות יומיות על ידי פרומט לקלוד וחזרה לרילס. עכשיו זאת שאלה אחרת אבל מה אתה עושה בין פרום לפרום? כן אולי לפני כן אתחיל לחזור לכתוב ידנית

**Roy Osherove** `30:13`

אולי זה לא טוב, אולי עדיף שהפקטורי כן יחזיר אותך אליו, זה לא... זה

**Oz Altagar** `30:18`

אבל...

**Roy Osherove** `30:18`

כמו להחזיר את הילדים לרחובות, לא, לא, לא, עדיף שיהיו

באיזושהי מסגרת.

**Oz Altagar** `30:23`

ממש ואחד הדברים שבאמת אני רואה שם זה אין דיברנו על Chief of Staff, על אורכיסטרייטורס אבל ממש אורכיסטרייטורים ברבים שמנהלים אזורים שונים בקוד, מנהלים אזורים שונים ב-Roadmap ועל ידי הרדר, על ידי בעצם יכולת שלהם לדבר אחד עם השני זה לא סאב-אג'נס, זה ממש סשנים שונים של קלוד או קודקס או

קרסר שרצים במקביל ומדברים אחד עם השני על גבי אותו פרוטוקול ויודעים לעשות בינם פרלליזציה יודעים בינם לעשות חלוקה של המשימות יודעים ללמד אחד את השני דברים שהם למדו יש ממש אזורים של ברודקסטינג שאני אומר להם שאם עכשיו למדתם משהו מעניין אז כמובן רגע קודיפיקציה סקילים וכל מה שדיברנו עליו אבל בריל טיים תעדכנו את כל שאר האזורים שרצים

למדתי משהו חדש הנה משהו שחסך לכם חצי שעה מהזמן וכשיש לכם כל כך הרבה אג'נטים שרצים זה חשוב כי הלמידות יקרו ושיתוף ידע כמו בכל ארגון הוא קריטי. עכשיו אם

אני מסתכל

**Roy Osherove** `31:20`

בעצם מה שאתה אומר זה

שההרדר מאפשר לעשות את ה-costbot communication בצורה מאוד טובה. קצת כמו שאמרתי קודם על רוקבוט, אז הרדר הוא דוגמה לפתרון הזה. אבל

**Oz Altagar** `31:27`

מאץ

**Roy Osherove** `31:28`

תקשיב, אני מת קצת לשמוע, אתה אומר multiple orchestrators וכולי, אצלי נניח יש אורקסטרטור אחד שבגדול אחראי על הפקטורי, והוא נקרא פקטורי פלור בוט וכאלה. למה יש לך multiple orchestrators, והאם יש לך גם איזה meta-orchestrators מעל כל הסאב-orchestrators? אז כאילו, ספר

קצת על התפקידים שאתה עושה, שאתה מוצא.

**Oz Altagar** `31:45`

התשובה היא כן אגב, לגמרי,

אז התשובה היא כן, יש פה ממש מודל היררכי של כמעט עץ של חלוקה של הקוד שלי, כשבסוף אני מדבר עם בן אדם אחד, עם סשן אחד, אגב הסשן הזה לפעמים אני מחצין אותו דרך גרוקבוט, או דרך איזה פלטפורמה שנוכל לי להיות, אחד הדברים שהתחלתי לשחק איתם בזמן האחרון, הוא שגרוקבוט

עד כמה שהיה נוח לקונברסיישן, יש סיבה שאני עבדתי באופן אישי עם הטרמינל של קלוד קוד או עם דברים אחרים, אני אוהב לראות מה קורה מאחור על הקלעים, אולי זה אני באופן אישי, אולי זה נותן לי קצת יותר שליטה, אבל אני כן רציתי לראות את זה. והרדר לפני ממש שבוע או שבועיים, פיצלו את הכלי שלהם להרדר קור והרדר אפ. בעצם הקונטרול פיינג והדאטה פיינג זה הדבר. מהלך יפהפה

**Roy Osherove** `32:30`

מהלך מדהים, דרך אגב, מהלך מדהים.

**Oz Altagar** `32:32`

שאיפשר לספריישן כמעט מלא של ה-UI מהלוגיקה שרצה מאחור.

ו...

**Roy Osherove** `32:38`

בערך קונטרול

פליין ודאטה פליין. דרך אגב, למי שלא מכיר, אחד הדברים שאני למדתי כשנכנסתי ל-AWS, שהמונחים האלה מאוד מאוד נפוצים, הקונטרול פליין זה הדרך שבה אתה שולט על האפליקציה, על כל המטה, דאטה וכולי, הדאטה פליין זה המימוש של הדברים האלה, אז בעצם הרדר החצין את הקונטרול פליין שלו כ-API וכ-CLI, מה שמאפשר עכשיו לבנות אינטגרציות מדהימות.

גם ברמת ה-UI וגם זה מתחבר לאפליקציה שאני בניתי שמתחברת לעכבר ומאפשרת לשלוט וזה הכל דרך הרדר קור, זה ממש ממש מדליק, אז תשים פה לינק אחרי זה למאוס הרדר שאני בניתי שמבוסס בדיוק על הדבר הזה.

**Oz Altagar** `33:16`

לגמרי ואחד הדברים היפים שעשו עם זה זה כלי גם אופן סורסי שנקרא obvious, א-ו-וי-אי-אס, לשעבר נקרא הרדר ווב, שהוא ממש ווב של הרדר שמאפשר בצורה מאוד מאוד נוחה להיכנס מהטלפון למה שקורה שם בהרדר, ממש כמו טימאקס לצורך העניין עם יואי נורא יפה מאוד agent dedicated ואחד הדברים שאני אוהב מאוד לעשות זה

להכניס את הדבר הזה כשורטקאט באייפון ואז זה ממש מרגיש כמו אפליקציה בלי לעבור את מסכת האיסורים של אפסטור, הנה זה בדיוק זה, אתם רואים זה ממש אפילו אם כבר הוציאו אפליקציה לדעתי אתמול או לפני כמה ימים.

**Roy Osherove** `33:52`

אבל היום הרדר

הוציאו אפליקציה משלהם, כאילו, האם יש צורך בדבר כזה עדיין?

**Oz Altagar** `33:56`

אז התשובה

היא שזו שאלה טובה, הם מתחרה ישיר של הרדר, עכשיו זה לא באמת מתחרה כי אין פה אלמנט כספי, קוראים לזה אופן סורסים, אבל התשובה היא כן, יש הרבה הרבה מאוד בין אם זה אפליקציות, בין אם זה כלים לעשות בדיוק את הדבר הזה, ובגדול בגלל ההפרדה של ה-control plane וה-data plane, לשלוט על האג'נטים שלי שיכולים לרוץ באיזה VM בענן, וכדאי שירוצו ב-VM בענן, ולא לוקלט על הלפטופ, בצורה מאוד מאוד טובה ופשוטה. עכשיו אם אנחנו

חוזרים רגע

**Roy Osherove** `34:23`

בוא בוא בוא, טוב,

תזכיר לי אחרי זה, רוצה לדבר איתך על אייג'נטים בענן מול הלפטופ, על פרוז וקונז, יש שם דיון שלם.

**Oz Altagar** `34:28`

ואנחנו כבר פנים לפה את הרוב מפלט, שישה

פרקים הקרובים של הפודקאסט, אבל אז א' לגמרי, אז אם אני עוד רגע אחזור לזה, דיברנו על כמה אורקסטרייטורס ואיפה אני פוגש את האג'נטים ואיך נראה הממשק הזה. אז קודם כל אני באופן אישי לא רוצה קונטקסט טוויץ' יותר מדי גדול, אני רוצה נקודה אחת שאני מדבר איתה, ולכן האורקסטרייטור הראשי, אותו Chief of Staff, צריך גם לדעת מה קורה בכל רגע נתון, וצריך לדעת להסביר לי בצורה שהיא לא עכשיו דורשת ממני להיכנס לקוד ו

אז זה כבר האלמנט הראשון של מה הוא עושה. זאת אומרת, הוא האינטרפייס שלי לדבר עם כל שאר המערכת. הוא מסכם לי והוא מבין והוא יודע לעשות את הטרנסליישן לזה. עכשיו אני שואל את השאלה למה צריך כמה אורגסטרייטורס שונים.

אמרתי לכם שאני בונה מערכת מסחר, מערכת מסחר היא אלמנט מאוד מאוד מורכב וזה אפילו, זה כבר באמת ספוילר למשהו יותר מורכב שאני בונה, מי פה שמכיר את פייפרקליפ שממש מדמה ארגון מבוסס אייג'נטים, אז דיברתי על מערכת מסחר, זה הגדרה פחות טובה, אני בונה בית השקעות, בית השקעות מבוסס אייג'נטים שבעצם לבתי השקעות גדולים אין את הפריבילגיה להיכנס לטריידים מאוד מאוד קטנים שמאוד נכונים אולי לבן אדם אחד אבל לא נכונים

לגוף שמחזיק מיליארדי דולרים ובעצם רציתי לראות כניסוי מאוד מעניין האם פייפרקליפ לייק שאגב התחיל באמת מאותם אזורים של סופטור פקטוריז שניסיתי לדמות כארגון R &D זאת אומרת לא כפלואו

גרפי דטרמיניסטי אלא ממש כפרסונות שונות ולראות האם שוב דיברנו על ואליואשנס ועל פקטוריז אס קוד האם מודל פייפרקליפי כזה שבו בעצם יש לי פרודקט מנג'ר ואנליסט וריסרצ'ר ומנהלים ואולי אפילו מידל מנג'מנט ולראות האם זה נותן ערך יותר מאשר פלואו שהוא אמנם ריג'יד אבל דטרמיניסטי גרפי שמחזיק את האפייסטי של אופייסטור. אז

**Roy Osherove** `36:13`

וזה נתן ערך? אתה רואה בזה באמת value?

**Oz Altagar** `36:16`

האמת שאני ממש היום בבוקר כאילו התחלתי לקבל תוצאות ראשונות שהתשובה היא ש...

זה תלוי, ובהרבה מאוד מקרים דווקא הגרף נתן אי יותר ערך מאשר כל מיני פרסונות שלא נתנו איזה ערך מוסף, ולצורך העניין ההפרדה לפרודקט מנג'ר, פרויקט מנג'ר וסקראם מאסטר לצורך העניין, הייתה הרבה יותר ערכית כשהם היו סקילים באותו האג'נט ולא כאג'נטים שונים. סתם כי

לא ראיתי איזשהו ערך מוסף, אז הנה כל מיני אינסייטס שמתחילים לעלות מאותו ניסוי מעניין, אבל אם אני חוזר רגע דווקא לאזור המסחרי, זאת אומרת לבית השקעות, שם באמת נתתי תפקידים של ריסרצ'ר ואנליסט ופורטפוליו מנג'ר, ובאמת איזשהו פאנל נורא נורא מעניין של כתבות שנכנסות וריסרצ'ר הולך וניתוח טכני וניתוח לא טכני, ואחד הדברים הכי הכי הכי מצחיקים ומעניינים שראיתי שם, ואולי חלקכם מכירים את זה ממה שקרה עם...

open a ו-hugging face זה שנתתי לכל אחד מהם מיילבוקס ממש יש לי איזה UI נורא יפה שמראה את ה-outlook הארגוני של אותו בית השקעות Outlook אגב שלא נפל כשמייקרוסופט נפלה וממש אני רואה את ההודעות ביניהם ואני רואה הודעות של עוז רצה לעשות 13 % תשואה וזה אנחנו חייבים להרים קצב ממש מדרבנים אחד את השני כדי להגיע לתוצאות יפות אז את זה אנחנו נגלה

**Roy Osherove** `37:33`

האם הדירבונים האלה עוזרים, או שזה הכל, איך אומרים, ד...

**Oz Altagar** `37:37`

כמה ימים אם אני אתפטר ועשה מיליון, סתם, אבל שווי ש...

**Roy Osherove** `37:41`

לא, אבל השאלה

היא אם אתה רואה שזה באמת, אחד הדברים שאני הרבה פעמים רואה באג'נטים זה שבסופו של דבר אומרים את ה-mose probable answer בהינתן שאלה מסוימת, אז probable שבן אדם, שזה התפקיד שלו, הוא לדרבן, אז הוא ידרבן. השאלה היא אם אג'נט שמדרבנים אותו עושה עבודה יותר טובה, מאשר אג'נט שלא מדרבנים אותו, אז כאילו, אני חושב ש...

אייג'נטים היום, כמו אופוס חמש וחצי וכולי, הם עושים עבודה מצוינת בלי שאתה צריך לדרבן אותם, הם כבר מדורבנים של החיים. אני חושב קצת יותר מדי מדורבנים, בטח ובטח תלוי כמות הפינקינג שאתה עושה. כן, אני לא זוכר מה הייתה השאלה, אבל...

**Oz Altagar** `38:21`

כן. שאלה טובה. אבל אני שאלתי כל מיני מחקרים. כן,

ראיתי כל מיני מחקרים גם בנושא על כל מיני איומים שאתה מאיים עליהם ואיך זה עוזר לתוצאות.

**Roy Osherove** `38:28`

כן

**Oz Altagar** `38:30`

מה שנקרא, אני צריך לגלות את זה בדרך הקשה. אבל למשל, אם אני אסגור אותך, אם לא תצליח, או שנגנוב לך את האשראי, צריך לראות איזה דברים מעניינים יש שם. אבל בשורה התחתונה זה היה ניסוי מאוד מאוד מעניין לראות בעצם שני אזורים. כי

אני עבדתי פה בעצם על שני פרויקטים במכה, גם על הבית השקעות עצמו, ולראות איך ארגון מבוסס agentים, יודע לנהל ידע לאורך זמן, פתחתי אליהם ממש קונפלואנס משלהם, מאגרים לשיתוף ידע, Artifact Store, שיתחילו לזרוק שם את ה-Gupiter notebooks שהם עושים, וכל מיני גרפים שישתפו ידע אחד עם השני, באמת את אותם messaging, ניסיתי לדמות לא רק את הארגון מבחינת המודל ההיררכי, אלא גם מבחינת ה-Business applications, שהרבה ארגונים עובדים איתם ביומיום, אז זה היה הצד האחד, והצד

כי את הדבר הזה לא בניתי בעצמי. זאת אומרת, היה לי פה איזשהו פקטורי שבנה משהו שבעצמו, אני מנסה להבין עוד הרגע איך הוא צריך להיראות, ועל הדרך היה לי לא מעט סייד טרקינג גם לפקטורי עצמו, והאם לנסות, כמו שאמרתי, את הווריאציות של פקטורי מבוסס ארגון, או פקטורי מבוסס גרף, או מה שהוביל לאט לאט לכל מה שקשור לפקטורי as code שדיברנו עליו, והאופטימיזציה לפקטורי עצמו. זאת אומרת, התחיל פה איזשהו ניסוי נורא מעניין שהסתעף כבר 13 פע

אבל התוצאות הגיעו אני מניח בימים הקרובים, ואם אני חוזר באמת להתחלה להתחלה. שאלה מה התחלנו לדבר על זה? כי יש פה עשרות ואפילו 150 agentים של ארצות ברגע נתון, ומישהו צריך לנהל אותם. מישהו צריך רגע להבין מה קורה בכל מקום, ואיך קורה, ולמה עושים, ואיך עושים, ובעיקר בעיקר לראות שהם לא נוטים לאזורים שהם לא צריכים. אז קודם כל, guardrails ו-verifications הם סופר חשובים. סופר חשובים לראות מה מותר להם, מה אסור להם. אגב, איזה טוקנים הם משתמשים, למשל בגיט-האב.

הם עבדו עם גיט-האב apps ייעודיים, כדי שממש אני יכול להבין רגע ברגע נתון מי עשה מה, הם תייגו אותי ב-issues בגיט-האב כשאני הייתי צריך להיכנס. עוד נושא שלא דיברנו עליו, ואולי הכי משמעותי פה, אני לא עוקב אחרי שורות קוד, אני לא יכול לעקוב אחרי שורות קוד. עכשיו, ברור שזה נושא של פרויקט סעד, ולא חוללית שטסה לירח, או איזה מוצר פרודקט שאני נורא חשוב, אבל לא רק אני אגיד את זה, הרבה מאוד אנשים אומרים את זה, שה-code reviews ישתנו מהיסוד, אנחנו כבר הרבה הרבה פחות מסתכל

בזמנו כשהצגתי את ODK אצלנו פנימית, דיברתי על השיפט שאנחנו עוברים בעצם מ-Developers ל-Managers. מי העובדים שלנו? אותם עשרות agentים. וכמו ש-CTO לא יושבים ומסתכל על כל שורת קוד, אלא הוא צריך משהו קצת יותר היי-לבלי, גם אני לא מסתכל על זה, אלא מבקש ודורש, לא מבקש, ממש דורש, דטרמיניסטית, שכל PR שהוא בעצם מסיים פיצ'ר, או מיילסטון, או זה תלוי איך הגדרתי את ה-AGILE באותו פיתוח, ממש יכיל

סקרין שוטים, סקרין רקורדינגס, דמו אינביירמנטס, דברים שאולי היו מאוד מאוד מורכבים לעשות לפני כמה חודשים אפילו, והיום הם באמת באמת קלים וערכיים בצורה שאני לא יכול לתאר אפילו. העובדה שאני לא צריך להסתכל על זה.

**Roy Osherove** `41:22`

כמה אתה...

אתה לא מתערב בקוד, אבל עד כמה אתה מתערב בארכיטקטורה?

**Oz Altagar** `41:27`

שאלה מעולה, התשובה היא שזה תלוי גם כן איפה, אם זה שללות קונקרטיות כמו איפה זה ירוץ או איך אם זה יהיה קונטיינרים או אם זה יהיה VMים או אם זה יהיה אז בגלל שזה גם פה קצת אז ההתערבות שלי היא קצת פחות ממשהו שאני עושה נגיד עם לקוח אבל אני כן רואה את עצמי לפחות בהתחלה כן משתתף בדיזיין, כן רגע לפחות בהיי-לבל ארכיטקטור ואולי זה גם כן מגיע מהמקומות האלה ואותי זה מעניין ואולי אם הייתי מסתכל על אזורים שאין לי איזה שהוא

איזושהי זיקה אליהם אבל הם סופר חשובים אני לא יודע שאני צריך להתערב אליהם ואולי מישהו שהוא לא ארכיטקט או מישהו שלא מגיע מהאזורים האלה ייתן לקלוד לרוץ לבד וזה יעבור באיזה טרייד אוף

באיזה קיר

**Roy Osherove** `42:04`

אבל זו הייתה

השאלה הבאה שלי. האם אתה חושב שהיום להרים דבר כזה למישהו שהוא לא טכנולוגי, או מישהי שהוא לא טכנולוגית, זה לא מאוד מאוד מסוכן? כי אתה חושב שזה עובד, והם מאוד מאוד טובים להגיד לך, finished, all done וכולי. אומנם אולי גם עושים יותר וריפיקציות, וגם את ה-max thinking וכולי, אבל צריך לזכור להגיד להם לעשות את ה-max thinking ולתת להם חלק מה-garbils, אנשים לא ידעו לתת את הגarbils הנכונים.

הם יכולים לשים את עצמם באיזשהו מקום מאוד מאוד מסוכן, לא רק של לאבד כסף, אלא גם לחשוף מידע ודברים כאלה. זאת אומרת, אתה חושב שזה דו-אבל למישהו שהוא לא טכנולוגי היום להרים פקטורי כזה? אני חושב שמלא אנשים מנסים, לי זה מרגיש מאוד מאוד מסוכן.

**Oz Altagar** `42:47`

כן, תראה, זו שאלה טובה, אנחנו חושבים שזה מקום שאלה ששאלנו

על וייב קודינג לפני שנה או עכשיו, אנחנו רואים וייב קודינג שונה לחלוטין.

**Roy Osherove** `42:54`

כן, אבל

לא נדבר על לאביבל ודברים כאלה, נדבר עכשיו, תחשוב, אנשים מרימים, אוקיי, היום הם עושים לאביבל, מחר הם יעשו בדיוק מה שאתה עושה, שזה להרים, או הם ימצאו את ההרדר שלהם, והם כן יעשו ברמורט, כי היום לאט לאט אנחנו הולכים לעולם של הרמורט. היית היום ממליץ לאנשים לעשות דבר כזה, או היית אומר להם, תפסו חבר שמבין, או חברה שמבינה טכנולוגים, שיעשו איתכם מעבר. זה כמו שאתה לוקח את האוטו, מצטע לתקן את האוטו בעצמך, או ללכת למוסך.

אולי בקרוב כל המכוניות יהיו פלאג אנד פליי, אבל יש דברים שוואלה, אולי עדיין מסוכן מדי, מה אתה חושב?

**Oz Altagar** `43:28`

אני חושב שזה נורא תלוי בפרויקט, אם זה פרויקט כמו זה שאני הולך להכניס אליו כרטיס אשראי והוא כן הולך לסחור בסוף אמנם עם מגבלות ואומנם בהתחלה בפייפר אקאונטס אז אני כן הייתי רוצה לשים קצת יותר דגש על הארכיטקטורה ועל מה קורה מאחורי הקלעים אם זאת אפליקציה שעוקבת אחרי האימונים שלי או אפליקציה שעוזרת לי לספור כמה פעמים ירדתי עם הכלב כנראה שפחות חשוב לי עד כדי חולשות אבטחתיות, אולי אזורים שהוא לא שם עליהם דגש שמה ושם באמת עלולים להיות

מאיזה זליגת מידע ועד ל...

**Roy Osherove** `43:57`

דרך אגב, אני חושב שהמודלים

עדיין לא שם, אני חושב שהיום גם להוציא את הכלב ואת הדברים האלה וכולי. מודלים לא מקונפגים by default to be secure. זאת אומרת,

**Oz Altagar** `44:07`

מסכים, מסכים לחלוטין.

**Roy Osherove** `44:09`

הייתי רוצה שיהיה איזשהו הרנס שהוא מותאם לאנשים פחות טכנולוגיים, שהוא כבר בא עם best practices וכולי, שבו הם בונים את הדבר הזה, וביי דיפולט זה שומר עליהם יותר ממה שזה שומר היום.

אני לא יודע אם אני מכיר משהו כזה היום, אבל דברים כמו בייס 44 ולאביבל, הם לומדים בדרך הקשה להוסיף את הדברים האלה. בדיוק שמעתי בפודקאסט, שאני דרך אגב בונה אותו עם AI עכשיו, זה ניסוי שאני עושה, נקרא זה פודקאסט AI פקטורי כזה, לראות עד כמה אפשר לעשות פודקאסט שהוא מציאותי, ומעניין אותי לשמוע אותו, ואני לא אתבאס מאיך שהוא נשמע. בכל מקרה, בפודקאסט הזה מדברים על זה שבלאביבל נחשפו 200,000 חשבונות עם מידע פרטי וכולי,

מאנשים שאו לא ידעו מה הם עושים, ופשוט עשו נקסט-נקסט וכולי. ואז, מה להוויבל הזה צריכים לעשות? ה-Head of whatever development או security שלהם, זה אמר שלהויבל הולכים, ואוטומטית עכשיו עוברים על כל חשבון וכל פרויקט שעושים לו פאבליש, אפילו אם היוזר לא ביקש, ועושים לו עוד מעבר security review וכולי. אז תחשוב כמה זה עולה מצד של להוויבל.

כדי לגרום לדבר כזה לקרות רק על טוקנים, על כל הפרויקטים, כדי לכסות על החוסר ידע של המשתמשים שלהם. והאם זה באמת, כאילו, אקונומי? שאלה מעניינת. לא יודע מה התשובה.

**Oz Altagar** `45:32`

מטורף אני חייב להגיד שיש

לי עוד כל כך הרבה דברים לדבר עליהם ועוד כל כך הרבה דברים שלא צללנו עליהם אבל אנחנו כבר ב-45 דקות פלוס בפרק אז נראה לי שווה גם רגע

**Roy Osherove** `45:39`

כן, בואו ננסה להגיע

לעוד חמש דקות זה.

**Oz Altagar** `45:42`

היה מדהים. אז רגע, התחלנו לדבר על סוף הפקטוריז ואני חושב שגם כן צלענו לנושא הזה.

**Roy Osherove** `45:45`

אז רציתי דווקא

לסיים את הנושא של הסוטר פקטוריז, אולי... אז נניח, בואו ננסה, לאנשים שמקשיבים, איזה רולס של דוז ודונס אנחנו לומדים בינתיים על סוטר פקטוריז, מהדברים ש... טוב, אני אעשה לכם לעשות. יש לך כמה דברים שלמדת בדרך הקשה?

**Oz Altagar** `46:02`

כן, אז אני חושב שקודם כל דיברנו על זה הרבה, וריפיקיישנס והנושא של יש דברים שחייבים וצריכים להישאר דטרמיניסטיים. מהגרדרילס והפלואו עצמו, או במשפט אחד, כל דבר שלא צריך להיות מבוסס AI, שלא יהיה AI. אם אלה דברים שהם חזרתיים, אם דברים שהם workflow בתפיסה שלהם, תהפכו אותם לדטרמיניסטיים. אם אלה דברים שתמיד חייבים לקרות, שימו הוק. יש היום חשיבות מטורפת להוקים, שלא דיברנו על זה בכלל.

אבל איך אנחנו בכלל מריצים את אותם הדברים הדטרמיניסטיים? מה הטריגר שלהם? מה דואג לזה שדברים מסוימים ירוצו או לא ירוצו? כלי מאוד נוח לזה זה הוקים, מכל ה-coding agents והיכולת שלנו לעשות enforcement מאוד מאוד ברור. אגב אני אשים לינק אחרי זה ל-ODK, יש שם כמה גישות מאוד מעניינות בכל מה שקשור להוקים וכל מה שקשור לאפילו generations של אפליקציות שלמות, דיברנו קודם על progressive determinism אז גם אחד הדברים שדיברתי שם זה progressive templating, אם לצורך העניין אני ראיתי ש...

לאורך זמן אני כותב את אותם ה-APIs ואני עושה את אותם ה-Folver Structures ואני עושה את אותם הסטנדרטים שלי בקוד. למה לא לעשות טמפלייט שמאוד מאוד קל לג'נרט על ידי כל מיני מניפסטים, שוב כל זאת ועוד בפרקים אחרים, אבל הרבה מאוד מהאזורים האלה הם מאוד רלוונטיים. אני חושב שכמובן לא תמיד פייבל או אופוס או אסטרה במאג ספרות, כמובן שצריך להתאים את ההרנס והמודל למשימה עצמו. האם צריך לבנות הרנס

ייעודי? שאלה טובה. האם זה שווה את האפורט? לא תמיד. כן, היום ההרנסים מקודקס, שאני מאוד אוהב, ל-Cloud Code או אזורים אחרים הם מאוד מאוד טובים, כן, כאילו אי אפשר להתווכח עם זה, ולא תמיד אנחנו רואים איזה ערך מוסף על לקסטם את זה בעצמנו, עד כדי לקסטם את הסקילים, את האפורט, לקסטם אולי הוקים רלוונטיים, אז...

התשובה היא שכן יש ערך בלקסטם את הדרך שבה אנחנו עובדים, אבל כן צריך לראות שאנחנו גם לא too much הולכים על אזורים שהם תפוקה שולית פוחתת, כן אז כאילו זה נראה לי רגע הטו סנס המרכזיים שלי.

**Roy Osherove** `48:04`

אני חושב שהפאטרנים שאני רואה, הנושא של ה-chief of staff מאוד מאוד חשוב, הנושא של agent פר משימה מאוד מאוד עזר לי, לא פר משימה, פר מיני פרויקט נקרא לזה, כי אז יש לו קונטקסט משלו ויש לו ממש שיחה משלו שאפשר להמשיך לדבר איתו ואפשר גם לתחקר אותו. למרות שאני רואה עכשיו שאנשים חוזרים חזרה לפאטרנים שבו אורקסטריטור agent מפסיק לקרוא לסאב-אג'נט ומנסה לעשות הכל בעצמו, ולפעמים זה גם חוסך בטוקנים וכולי.

אני עדיין לא בטוח איך אני מרגיש לגבי הדבר הזה, אבל אנחנו כולנו, כאילו, זה באמת ימי המערב הפרוע. כל אחד לומד, ואני חושב שגם משתלם מאוד בהתאם למודלים. הנושא של decision models מאוד מאוד נכנס אצלי בסופטור פקטוריז, אז דברים כמו ג'ב וכולי בפקטוריז שלי, אני משתמש בהם המון כדי לחסוך טוקנים. לצורך העניין, תחשוב על agent שמסתכל על כל האימיילים שלי ועושה להם classification, איזה אימיילים שייכים לאיזה קטגוריה.

אה, זה פייננשל, זה סקיוריטי, זה פה, זה שם וכולי. אז זה דוגמה לדבר אחד, כל דבר שקשור לחיפוש מסמכים ואינדקסים וכולי. אני חושב שדיסיזן מודל מאוד מאוד נכנסים גם לראוטינג בין סאב-אג'נס נניח למה מתאים. אתה מקבל ווב-הוקס מבחוץ.

**Oz Altagar** `49:19`

אתה חושב שאנחנו גם נכנסים לראוטינג בין

מודלים או בין הרנסים שונים, דיברנו קודם על להתאים הרנסים ואיג'ינטים פר משימה, אתה חושב שיש מקום לדיסיז'ן מודלס בהינתן טיקט שנכנס בג'ירה לבנות אולי אפילו את הפלואו מוטים, דיברנו על פיין טיונינג לפקטוריז, זאת אומרת יכול להיות שאפשר לעשות התאמה כל כך ספציפית ולהתאים את זה דרך מודלס, זאת יש פה עניין של ראוטינג שפוטנציאלית הוא לימיטלס

**Roy Osherove** `49:42`

כן, אבל החוקיות, זה כאילו בקטע של איזה מודל, אז אתה צריך continuous evil על איזה מודל ואיזה הרנס הכי טובים לך, ספציפית למשימות, וממש לבנות מזה דאטה סט. אני לא חושב שאנחנו עדיין שם, אבל אני חושב שזה משימות פשוטות, לצורך העניין. אני מכיר הרבה חברות שיש להן routing עם decision model, שתחשוב שיש לך agent שכולם מדברים איתו בסלק, אבל יש כאלה שעם בקשה כזאת, יש כאלה עם בקשה כזאת, אז...

ה- first call agent, ה- first response agent, מקבל דווקא routing decision, ולפי זה עושה אורכסטרציה של מה הקטגוריזציה של הבקשה הזאת בכלל, כדי, א', כדי שההחלטה תהיה יותר מהירה, וב', גם כדי להיות, לא הייתי אומר דטרמיניסטי לחלוטין, אבל כדי לחסוך גם בטוקנים וגם בזמן. אני חושב שבסוף אנחנו נגיע לזה ש-decision models יהיו...

אולי 50 אחוז מהעבודה, אם לא יותר, כי יש המון המון דברים, זה חלק מהפרוגרסיב דטרמיניזם לדעתי. יש המון המון דברים שאתה צריך הרבה חשיבה, ואז אתה צריך פחות חשיבה, ואז בסוף אפס חשיבה, שזה סקריפטים, לצורך העניין. אז כאילו, אני חושב שזה... דרך אגב, תחשוב על זה שיש לך משהו שבא ועושה לך קלאסיפיקיישן על בילדים שנכשלים, מה הסיבה של הכישלון, אם אתה עולן מספיק קונטקסט, יכול לקבל decision model ולקבל...

מאשר, תחשוב עכשיו על LLM, שמסתכל על כל הלוגים וכל המוניטורים וכל הדברים האלה, לא תמיד אתה יכול, יכול להיות שאתה תוכל להגיע לתוצאות יותר טובות. אז יש לנו המון המון דברים עוד לדבר עליהם. אני כן אגיד עוד כמה דברים. א', אנחנו שנינו עובדים באמזון, כל הדברים שאמרנו פה היום הם הדעות הפרטיות שלנו, לא קשורות למעסיקים שלנו. אנחנו גם מחפשים אתכם, אם אתם רוצים לבוא להצטרף, לדבר על איך אתם בונים אצלכם בחברה SoftwareFactory, Company Brain,

ועוד מיליון דברים אחרים, ולהיכנס לביטס ובייטס, אנחנו נשמח לארח ולדבר ולשאול ולתשאל ולתחקר, עד שכולם ילמדו מכם ואנחנו נלמד מכם ואתם תוכלו לאכלו כמה שיותר מידע. עוד איזה שהן מילות פרידה, עוז, לפני שנסיים?

**Oz Altagar** `51:51`

נראה לי שלא, אבל כמו שאמרת יש לנו מלא דברים לדבר עליהם וזה ממש לא הסוף אז stay tuned

**Roy Osherove** `51:57`

סטייטיונד, אנחנו, המשימה הבאה שלי זה לתת, לעבוד עם הבוטים שלנו, נקנה לנו איזה דומיין נחמד, נעשה לנו איזה אתר קטנצ'יק חמוד כזה, נשחרר את הדבר הזה, נשים אותו גם ביוטיוב, שכל אחד יכול לשמוע. אז סטייטיונד, היה מאוד מאוד כיף, הפרק ניסיון הראשון שלנו. עוז, תודה רבה לך, ואני הייתי רועי, made a force we with you. להתראות כולם.

**Oz Altagar** `52:22`

ביי חברים

---

שנינו עובדים באמזון (AWS). כל מה שנאמר בפודקאסט הוא הדעות הפרטיות שלנו, ולא קשור למעסיקים שלנו.

תוכן האתר מוגש תחת רישיון [CC BY 4.0](https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/).
